אנחנו חיים בעולם פיזי מרחבי,
בעל שלושה מימדים וכוח משיכה,
ומאז היותנו תינוקות מוחנו פיתח
מיומנויות גבוהות לתנועה בתוכו;
להושיט את היד במרחק הנכון לאחוז ידית
לזכור איפה השארנו את המפתחות
לזהות ולדלג מעל מכשול בדרכנו
להסתכל על יעד רחוק, וללכת את הדרך אליו
על הדף, לעומת זאת, אין מרחב אמיתי
עם זאת קל, בכלים פשוטים יחסית,
לייצר אשליה של מרחב
למה לעשות את זה?
לצופים שלנו (אותם אלו שחיים בעולם המרחבי)
קל יותר להתמצא, להזדהות
ולהרגיש חלק מההתרחשות
כאשר זו מוצגת דרך מרחב
איך עושים את זה?
קודם כל - נצייר כל אוביקט כבעל שלושה מימדים
אם עקבתם אחרי הדוגמאות בכיתובים הקודמים שלי, אתם כבר עושים את זה!
כאשר חפץ מוצג בשלושה מימדים
הוא כבר מוחשי יותר
הכלי המשמעותי ביותר ליצירת תחושת המרחב הוא:
גודל וסידור האלמנטים על הדף
מה שגדול ובתחתית הדף = משמע שהוא קרוב
מה שקטן ובחלק העליון = משמע שהוא רחוק
על הקרוב להסתיר את הרחוק
שביל שמחבר קרוב לרחוק ילך ויהפוך צר
ראו איך אותו סיפור מאבד מכוחו כאשר הוא שטוח:
לבסוף: צל
הצללות פשוטות, אותן אני מלמדת בסדנאות דרך התנסות, מבליטות אלמנטים ומוסיפות מוחשיות.
יש להקפיד על כמה עקרונות פשוטים:
הצללה מתחת לאלמנט
הצללה קלה בצד אחד
(תהיו עקביים ותמיד תצלילו את אותו הצד בכל האלמנטים בציור)
לרוב נשתמש בהנחיה גרפית לתאר מצב אותו היינו רוצים לראות קורה באמת. המרחב בציור מצמצם את הפער ועוזר לנו להרגיש ולדמיין את המציאות החדשה.
נסו עכשיו:
ציירו את שתי הדמויות המרוחקות והשביל ביניהן:
